שילובי צבעים – חומר צורה ומכולה

כשמלקולם מקליין הגה את רעיון המכולה לטובת שינוע סחורות ביתר קלות, בשנות החמישים של המאה הקודמת, הוא לא שיער במוחו שיום אחד יהפכו המכולות לפריט עיצובי מתוחכם, כשמצד אחד מזמינות הן למשחק אינסופי של שילוב צבעים ומצד שני גוזרות מתוכן שפה עיצובית ברורה שלא ניתן להתעלם ממנה.

כיצד התגלגלה המכולה מיחידת איחסון ליחידת דיור צבעונית?

המכולות מוכרות לנו ככלי להעברת סחורות דרך הים. תיבות ברזל ענקיות המורכבות פח מכופף וידית ברזל לפתיחה. צבועות בצבעים דהויים של כל הבא ליד. הן מגיעות בגדלים קבועים מאז התקן האירופאי ISO שקבע את גודלן. המוכרות לנו בעיקר הן בגודל 20 ו 40 FIT. המכולות הקטנות, גודלן 2.44מ'/6.1מ' ובגובה 2.59 מ'. לעומת המכולות הגדולות שאורכן מגיע ל12.2 מ' וגובהן מגיע ל 2.89 מ'. בעשורים האחרונים מגלות המכולות את  ייעודן החדש כיחידות בנייה לטובת בתים דירות משרדים וכל מה שמשכן אנשים ולא רק סחורות. אז איך זה בכלל שהמכולות הפכו מתיבות מחסן נטולות אופי לפריט סקסי ונחשק שלא לומר טרנדי בעולם העיצוב והאדריכלות? אולי כי הראש האנושי ממציא לנו פטנטים כל פעם מחדש, ואולי בזכות המגמה ההולכת וניכרת בעולם לבנייה ירוקה. ואולי מעצם תולדה של מציאות. שהרי מידי שנה ננטשות 800,000 מכולות ברחבי העולם, פשוט כי הרבה יותר יעיל וחסכוני לייצר מכולות חדשות מאשר לשנע אותן בחזרה לארצות המוצא ממנה הן יצאו. אז אם נתעלם מהעובדה שישנן עודף של מכולות ברחבי העולם, כתוצאה מתהליך שהוא אנטיתזה לקיימות, אז אולי נוכל לדבר על השימוש הירוק במכולות, כעל אחד היישומים היותר מרגשים של עולם האדריכלות והעיצוב. אמסטרדם ולונדון היו הראשונות אשר הובילו את מגמת השינוי והתפיסה לגבי מכולות. כאשר ב- 2006 נבנתה עיר המכולות הגדולה בעולם באמסטרדם, ששימשה יחידות דיור לכאלף סטודנטים. ואצלנו? בשנת 2014 נחנכה שכונת המכולות בלוד, פרויקט חדשני ליחידות דיור מוזלות עבור הסטודנטים. המכולות הפכו לבלוקים של בנייה, שנערמים אחד גל גבי השני ויוצרים מסה שלמה של מכולות – יחידות דיור, מחולקות באופן פרקטי ויעיל לשם צרכי הדיירים. אולם על אף הרעיון החדשני שבהסבת המכולה ליחידת דיור, לא ניתן הדעת בעניין זה על קונספט עיצובי ושילובי צבעים. שכן מדובר כאן על יישום פרקטי, מהיר וזול, נטול מטרות עיצוביות.

עיצוב אדריכלי מתוך עיקרון של פשטות ואותנטיות

האמת היא, שסוגיית המכולות תמיד עניינה אותי, שכן, עוד בהיותי ילדה צעירה, תמיד רציתי בית משלי, בית על עץ, מחנה בסוף שדה נטוש, אוהל שמיכות שמשתלט על דירת השיכון בה גדלתי. להתכנס בו, ולהפליג על כנפי הדמיון, בשילובי צבעים וצורות הלקוחים מממלכות אבודות וספרי ילדים שלא נס ליחם. מאז שהחלה אדריכלות המכולות לחולל בעולמנו, הרבה מבנים קרו, ביניהם טובים פחות, ביניהם אף גרועים מאוד ומעטים מעולים שבמעולים. אבל אין בכוונתי כאן לסקור את כל בתי המכולות בארץ ובעולם, אלא להצביע על עיקרון תכנוני, עיצובי, עליו אני מדברת לא מעט, שהופך את מבני המכולות, עליהם אדבר לפרויקטים מכוננים. אותו עיקרון, הוא עיקרון האותנטיות והפשטות, ההקשבה לאופיו הראשוני של החומר והצורה. הכוונה היא לעיצוב/אדריכלות מכולה, מתוך הבנת אופייה הבסיסי, על החומריות שבה, הצורה והמקצב, וזאת מבלי לרמוס או להסתיר את הפגמים, את המתווה שהיא מכתיבה, אלא דווקא להעצים וליצור מתוכה את הדבר המבריק הבא, שיודע לשמר קווי אופי מקוריים ולתת פרשנות חדשה, קלילה, עליזה, מבריקה, שמחה ואינטיליגנטית. מבין הפרויקטים שנעשו על ידי משרדי אדריכלים בארץ ובעולם אציין תחילה את בית המכולות ביפו שהיה פעם מחסן 3. מבנה זה, אף על פי שאין בו תכנון יומרני או מתוחכם, ראוי להזכירו בשל מימוש עקרונות הקיימות והפעולות המתקיימות בו ובשל הצבעוניות העזה שמתאגדת ביחד לשילובי צבעים שוברי טרנדים שאינם קשורים לזמן או מקום. הפרויקט הבא הוא יצירת המופת, פרי מלאכתם של פוטש אדריכלים. תכנון משרדי המנהלת בנמל אשדוד, המורכב משבע מכולות שחוברו יחדיו, מתוכן מכולה אחת שמוצבת באלכסון לטובת גרם מדרגות. עיצוב עליז מפתיע ושובב, שמייצר פרשות עדכנית ויחד עם זאת משמר את האותנטיות של קווי המתאר והצורה הבסיסית של המכולה. יש כאן שימוש בצבע אחד – כתום עז. דווקא שימוש בצבע אחד, והקומפוזיציה הצורנית של הצבת המכולות, זו ביחס לזו, מדגישה את הפשטות והמנימליזם כאמירה חד משמעית, מקורית. מה שהופך את היצירה הזאת למבריקה ועוצרת נשימה. בתחום הבתים,  אני אישית מאוד אוהבת את הפרויקט של אדם קליקין THE OLD LADY HOUSE.  זהו חלל מגורים מוצף באור בניו ג'רזי. הוא מורכב מחמש מכולות המונחות זו על גבי זו בקומפוזיציה חכמה שמשאירה חלל מואר עשוי כולו קירות זכוכית במרכז. אומנם אין כאן שילובי צבעי מרהיבים, אך המתח שנוצר בין ההחלטה העיקשת להשאיר את המכולות כפי שהן, על החלודה והמכות שבהן, לצד שילוב חומרים שמקנים מראה אלגנטי, יוקרתי ומהודר למבנה, זה מה שהופך את היצירה הזאת ליצירה שכיף להתעכב עליה, שנותנת את הכבוד לפשטות החומר והצורה, ובאותה נשימה מקפיצה אותו עשרות מונים קדימה.

ואז הגיעה שרית שמאי עם בית המכולה הפרטי שלה